Skip to main content

רקטות פלסטיניות הרגו אזרחים בישראל וברצועת עזה בחודש מאי

התקפות חסרות הבחנה של ארגונים חמושים מרצועת עזה הן פשעי מלחמה

ירי רקטות מרצועת עזה אל ישראל בערבו של ה-11 במאי 2021.  © 2021 Majdi Fathi/NurPhoto via AP

(ירושלים) – ארגון Human Rights Watch אמר היום כי התקפות רקטות ופצצות מרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך הלחימה במאי 2021, שבהן נהרגו ונפצעו אזרחים בישראל וברצועת עזה, הפרו את דיני המלחמה ואף עולות כדי פשעי מלחמה. הרשויות הפלסטיניות והישראליות כושלות זה שנים בחקירת פשעי מלחמה לכאורה, ולכן יש הצורך בחקירה של בית הדין הפלילי הבינלאומי אשר להתנהלות הישראלית והפלסטינית.

הזרוע הצבאית של חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים ירו רקטות ופצצות מרגמה אל מרכזי אוכלוסייה בישראל וגרמו למותם של 12 אזרחים בשטחה ולפציעתם של עשרות אחרים. פריטי תחמושת שנורו ככל הנראה אל ישראל ולא הגיעו ליעדם, הרגו ופצעו מספר לא ידוע של פלסטינים ברצועה. ארגון Human Rights Watch חקר כמה מההתקפות שבהן נהרגו אזרחים ישראלים, כמו גם ירי רקטות פלסטיני שכשל מעל העיר ג'באליא ברצועת עזה ושהרג שבעה אזרחים פלסטינים ופצע 15.

לדברי אריק גולדשטיין, מנהל בפועל של חטיבת המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון Human Rights Watch, "במהלך הלחימה במאי, ארגונים פלסטיניים חמושים הפרו באופן בוטה את האיסור בדיני הלחימה על התקפות חסרות הבחנה כשירו אלפי רקטות בלתי-מונחות אל ערים בישראל [...] העובדה שהן רשויות חמאס והן ממשלת ישראל כשלו בדאגה למתן דין וחשבון בגין פשעי מלחמה שכוחותיהם ביצעו לכאורה, מדגישה את התפקיד החיוני של בית הדין הפלילי הבינלאומי".

ארגון Human Rights Watch פרסם בסוף יולי דוח על התקפות ישראליות ברצועת עזה במאי, שבהן נהרגו לדברי האו"ם 62 מ-129 או יותר אזרחים פלסטינים. ארגון Human Rights Watch מצא כי התקפות אלה הפרו את דיני המלחמה וכי הן עולות לכאורה כדי פשעי מלחמה. ארגון Human Rights Watch יפרסם בקרוב דוח על תקיפות אוויריות ישראליות שהרסו ארבעה בניינים רבי קומות ברצועת עזה או הסבו להם נזק נרחב.

הרשויות הישראליות דיווחו כי חמאס וארגונים פלסטיניים חמושים אחרים ירו יותר מ-4,360 רקטות בלתי-מונחות ופצצות מרגמה אל מרכזי אוכלוסייה ישראליים בין ה-10 ל-21 במאי. הן מסרו כי התקפות הרקטות הביאו למותם של עשרה אזרחים בישראל, כי שני אזרחים נוספים נהרגו מירי מרגמות וכי "כמה מאות" בני אדם נפצעו. תשעה מהאזרחים היו ישראלים, בהם שני ילדים ושני פלסטינים אזרחי ישראל, ושלושה היו אזרחים זרים.

לדברי ארגון Human Rights Watch, על רשויות חמאס להפסיק את התקפות הרקטות הבלתי-חוקיות על מרכזי אוכלוסייה ישראליים.

ארגון Human Rights Watch ראיין ביולי 12 אנשים בישראל וברצועה שהיו עדים להתקפת רקטות פלסטינית או שאזרחים ממשפחתם נהרגו בהתקפות כאלה. ארגון Human Rights Watch בחן שתי התקפות רקטות על ישראל שגרמו למותם של שלושה אזרחים: לאה יום טוב, בת 63, שנהרגה מרסיסי מתכת מרקטה פלסטינית בביתה בערבו של ה-11 במאי; נדין עוואד, בת 16, וח'ליל עוואד, בן 52, שנהרגו מול ביתם בכפר הפלסטיני דהמש השוכן במרכז ישראל, במרחק של כ-20 קילומטרים מתל אביב, בשעות הבוקר המוקדמות של ה-12 במאי.

התקפות הרקטות שבהן נהרגו לאה יום טוב ונדין וח'ליל עוואד באו בעקבות הצהרתם של גדודי עז א-דין אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, בערבו של ה-11 במאי, כי הם "ירו את מטח הרקטות הגדול, שכלל 30 רקטות, אל תל אביב וסביבתה, כתגובה לתקיפת מבנים אזרחיים בידי האויב". ב-21 במאי פרסמה קואליציה של ארגונים פלסטיניים חמושים הודעה שבה ניסו להצדיק את התקפות הרקטות שלהם על ערים ויישובים בישראל: "דאגנו שתל אביב, אשקלון, אשדוד, באר שבע וכל הערים הכבושות, המקומות והאתרים הגזולים, יהיו תחת אש, כתגובה לתוקפנות הברברית נגד עמנו".

ארגון Human Rights Watch גם קבע כי ירי כושל של רקטה פלסטינית גרם למותם של שבעה בני אדם בג'באליא שברצועת עזה ב-10 במאי. מסקנה זו של ארגון Human Rights Watch מבוססת על ראיונות עם עדים, ביקורים בזירה, בדיקה של שיירי רקטות וסקירה של תיעוד וידיאו.

על פי המשפט ההומניטרי הבינלאומי, המכונה גם דיני המלחמה, צדדים לוחמים רשאים לתקוף רק מטרות צבאיות. הם נדרשים לנקוט את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הפגיעה באזרחים. התקפות מכוונות על אזרחים ואובייקטים אזרחיים הן אסורות. טענות חמאס וארגונים חמושים אחרים כי רקטות נורו אל תל אביב ומרכזי אוכלוסייה אחרים בתגובה להתקפות ישראליות בלתי-חוקיות, מעידות שמדובר בהתקפות מכוונות על אזרחים. דיני המלחמה אוסרים גם על התקפות חסרות הבחנה הכוללות התקפות שאינן מכוונות למטרה צבאית ספציפית או אלה שבהן משתמשים באמצעים או בשיטות שאינם מאפשרים לכוונן אל מטרה צבאית ספציפית. על הצדדים הלוחמים גם להימנע, במידת האפשר, מירי מתוך אזורים מאוכלסים וצפופים או ממקום סמוך אליהם ולנקוט אמצעי זהירות נוספים כדי להגן על האזרחים שבשליטתם מפני התקפה.

אדם המבצע הפרה חמורה של דיני המלחמה מתוך כוונה פלילית – כלומר במכוון או בקלות דעת – נושא באחריות לפשע מלחמה. הרקטות ופצצות המרגמה שירו ארגונים פלסטיניים חמושים, אינן מצוידות במערכות הנחיה המדייקות את הכוונון, ולכן הן נוטות להחטיא את מטרתן. לפיכך, הן חסרות הבחנה מטבען כאשר הן מכוונות לאזורים שבהם ישנם אזרחים. תקיפה של אזורים אזרחיים באמצעות ירי רקטות מסוג זה היא פשע מלחמה.

ב-12 במאי ציין משרד התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כי הוא עוקב אחר המצב בעזה. על משרד התובע לכלול בחקירה, שהוא מנהל לגבי המצב בפלסטין, ירי פלסטיני בלתי-חוקי של רקטות על ישראל כמו גם התקפות ישראליות בלתי-חוקיות ברצועת עזה.

ארגונים פלסטיניים חמושים ירו רקטות בלתי-מונחות רבות גם במהלך סבבי לחימה קודמים, ובין היתר בשנת 2008, 2012, 2014, 2018, ו-2019. מעשי האיבה בחודש מאי התנהלו על רקע הסגר הגורף שישראל מטילה על רצועת עזה החל משנת 2007, ועל רקע מאמצי ישראל לפנות פלסטינים מבתיהם במזרח ירושלים הכבושה במסגרת מדיניותה המפלה. מדיניות ופרקטיקות אלה הן חלק מהפשעים נגד האנושות של אפרטהייד ורדיפה שישראל מבצעת, כפי שתיעד ארגון Human Rights Watch.

ב-27 במאי הקימה מועצת האו"ם לזכויות האדם ועדת חקירה כדי לבחון הפרות בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל, לרבות באמצעות קידום מתן דין וחשבון מצד האחראים להן ועשיית צדק עם הקורבנות. על הוועדה לבחון התקפות בלתי-חוקיות שביצעו ארגונים פלסטיניים חמושים במהלך הלחימה במאי וכן את ההקשר הרחב יותר, לרבות התנהלותה המפלה של ממשלת ישראל כלפי פלסטינים. לדברי ארגוןHuman Rights Watch, יש לחלוק את ממצאי הוועדה עם התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי ועם רשויות שיפוט אמינות אחרות הבוחנות את המצב.

נוסף על כך, על רשויות השיפוט המקומיות של מדינות אחרות לחקור ולהעמיד לדין אנשים שיש נגדם חשדות מבוססים בדבר מעורבות בפשעים חמורים בשטח הפלסטיני הכבוש ובישראל, מכוח עקרון סמכות השיפוט האוניברסלית ובהתאם לחוקי מדינותיהן. על ממשלות גם לתמוך בהצהרה פוליטית תקיפה על הנזק שכלי נשק נפיצים מסיבים לאזרחים, ובמסגרתה יתחייבו מדינות להימנע משימוש בכלי נשק אלה המתפרסים על שטחים נרחבים באזורים מיושבים. 

לדברי גולדשטיין, "על רשויות חמאס לחדול מהניסיונות להצדיק התקפות רקטות בלתי-חוקיות שהורגות ופוצעות אזרחים באורח חסר הבחנה אגב היתלות בהפרות ישראליות [...] דיני המלחמה נועדו להגן על כל האזרחים מפני פגיעה".

מעשי האיבה בחודש מאי

העימות במאי 2021 פרץ בעקבות מאמציהם של ארגוני מתנחלים יהודים לפנות מבתיהם במזרח ירושלים דיירים פלסטינים ותיקים ולהחרים את רכושם. פלסטינים הפגינו ברחבי מזרח ירושלים, וכוחות ביטחון ישראליים ירו גז מדמיע, רימוני הלם וכדורי פלדה מצופים גומי ופצעו מאות פלסטינים.

ב-10 במאי החלו ארגונים פלסטיניים חמושים ברצועת עזה לירות רקטות לעבר מרכזי אוכלוסייה בישראל. הצבא הישראלי התקיף את רצועת עזה המאוכלסת בצפיפות באמצעות טילים, רקטות וארטילריה. רבות מההתקפות של הצבא הישראלי ושל ארגונים פלסטיניים חמושים בוצעו באמצעות כלי נשק נפיצים המתפרסים על שטחים נרחבים באזורים מיושבים. ב-21 במאי 2021 נכנסה לתוקף הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים.

התקפות רקטות ופצצות מרגמה פלסטיניות שבהן נהרגו ונפצעו אזרחים בישראל

לדברי הרשויות הישראליות, 3,573 מתוך למעלה מ-4,360 התקפות הרקטות ופצצות המרגמה של ארגונים פלסטיניים חמושים "חדרו למרחב האווירי של ישראל". הרשויות הישראליות אמרו כי מערכת ההגנה האווירית שלהן, המכונה "כיפת ברזל", יירטה כ-90 אחוז מהרקטות.

על פי הרשויות הישראליות, ההתקפות גרמו למותם של 13 בני אדם בישראל, ובהם 12 אזרחים, שניים מהם ילדים, ולפציעה של כמה מאות בני אדם. הרשויות מסרו כי תשעה בני אדם נהרגו בהתקפות עצמן, ואילו שלושה נוספים מתו עקב תאונות או לאחר שלקו בדום לב כשמיהרו למצוא מחסה מפני הרקטות המתקרבות. תשעה מ-12 האזרחים שנהרגו היו ישראלים, בהם שני פלסטינים אזרחי ישראל ושלושה אזרחים זרים – שניים מתאילנד ואחת מהודו.

לאה יום טוב, ראשון לציון, 11 במאי

לאה יום טוב, בת 63, נהרגה ב-11 במאי בסביבות השעה 20:00 לאחר שרקטה פגעה בביתה בראשון לציון. בנה, כפיר יום טוב, סיפר:

אמא שלי יצאה לפנסיה לפני שנתיים ומאז היא פרחה. החיים שלה היו מלאים בכל מה שהיא אהבה לעשות. היא הייתה אדם רוחני מאוד והודתה לאלוהים על כל יום. היא תמכה בשלום וראתה את הצד החיובי והטוב בכל אדם. היא ידעה איך להתחבר לאנשים ולפתח איתם יחסים טובים. היא דאגה לכולם. היא הייתה אדם של נתינה. היא למדה רפואה טבעית ורצתה לשפר את החיים של אנשים אחרים על ידי ייעוץ על תזונה טובה וחשיבה חיובית על החיים שלהם.

לדבריו, אמו הייתה לבדה בבית כשהרקטה פגעה בו, והיא נהרגה מייד מרסיסי התחמושת:

כששמעתי את האזעקות ואת המטח הכבד של הרקטות באזור, התקשרתי אליה לבדוק אם היא בסדר. אבל היא לא ענתה. נסעתי לבית שלה. הרחוב היה סגור, והוא היה מלא בחיילים, במשטרה ובחובשים. לקח להם זמן לזהות אותה ולאשר שהיא נהרגה.   

היא הייתה אדם של נתינה, וקשה לתאר את הריקנות והחלל שהיא השאירה מאחוריה.

משפחת עוואד, דהמש, 12 במאי

ח'ליל עוואד, בן 52, ובתו, נדין, בת 16, נהרגו שניהם בהתקפת רקטות מול ביתם ב-12 במאי בכפר הפלסטיני דהמש שבמרכז ישראל, סמוך לשעה 3 לפנות בוקר. סוזאן עוואד, אשתו של ח'ליל ואמה של נדין, תיארה את התקפת הרקטות:

הכפר שלנו מוזנח לגמרי. אנחנו לא מקבלים שירותים בסיסיים, ואין לנו תשתיות בסיסיות כמו מקלטים. בשני הלילות לפני ההתקפה, לא ידענו מה לעשות ולאן ללכת. רצנו הביתה ובחזרה החוצה ולפעמים רצנו לרחוב לחפש מחסה. אבל לא היה שום מחסה באזור. לא ידענו איפה להסתתר…

באותו לילה, לא יכולנו לישון בגלל הרעש של הרקטות. מטח הרקטות על השכונה היה כל כך כבד וחזק, וכמו תמיד לא ידענו איפה להסתתר. הרבה פעמים במצב כזה, אנחנו לא מרגישים בטוחים בבית ולכן אנו בורחים החוצה, אבל בלי לדעת לאן בדיוק ללכת…

באותו לילה, ח'ליל ונדין היו מפוחדים מאוד. קולות הנפילה של הרקטות היו כל כך קרובים, אז הם החליטו לצאת מהבית ולחפש מחסה בחוץ, בכניסה לבית. אנחנו גרים בבית חד-קומתי ויש רק שלוש מדרגות בכניסה, אז הם החליטו לעמוד על המדרגות ולהיצמד לקיר. הם עשו את זה כי אנחנו תמיד שומעים שבמצב כזה מומלץ להסתתר בחדר המדרגות, אבל אין לנו חדר מדרגות. המדרגות היחידות שיש לנו הן שלוש המדרגות בכניסה. אבל הרקטה נפלה על האדמה בחוץ ליד הכניסה שבה הם עמדו, במרחק של כמה מטרים מהם. היא הרגה אותם מייד. הרקטה גם גרמה נזק עצום לבית שלנו.

עוואד תיארה את בעלה כ"גבר אוהב, נותן וצנוע":

הוא היה מסגר ועבד קשה מאוד כדי לספק הכול למשפחה שלו. בשבילו, הדבר שעמד בראש סדר העדיפויות, זה לדאוג שהילדים שלנו יקבלו חינוך טוב. החלום של הבת שלי היה להיות רופאה, כדי לעזור לאחרים ולתרום לקהילה. היא הייתה מוכשרת מאוד. היא הייתה ידועה בבית הספר כתלמידה מצטיינת והשתתפה בכל כך הרבה פרויקטים ופעילויות בית ספריות. היא עבדה קשה מאוד והשקיעה הרבה כדי לקבל ציונים טובים, כדי שתוכל ללמוד רפואה בישראל. היא כל כך אהבה אמנות ומוזיקה [ובזמן האחרון] היא למדה באינטרנט לנגן בגיטרה. היא אהבה את זה מאוד, למרות שהייתה טובה יותר בפסנתר.

אני עדיין בהלם ובטראומה, לא מאמינה שהם אינם וכבר לא כאן איתי. קשה לי לחזור לשגרה, קשה לחזור לעבודה. לפני הטרגדיה הזו, עבדתי בחנות בגדים ואני כבר לא מסוגלת לעשות את זה. אבל אף אחד לא צריך לסבול ככה. אני מתפללת לשלום בשביל כולם, פלסטינים וישראלים, ואני מקווה שבעקבות הטרגדיה הזו יקדישו יותר תשומת לב לדהמש, ושהמצב פה ישתפר.

עידו אביגל, שדרות, 12 במאי

עידו אביגל, ילד בן 5, נהרג ב-12 במאי בהתקפת רקטות על שדרות שבעוטף עזה. הרקטה פגעה בממ"ד בדירת משפחתו של עידו ופצעה שבעה בני משפחה נוספים, בהם אמו ואחותו בת השבע. עיתון הג'רוזלם פוסט דיווח כי אביו של עידו, אסף אביגל, שלא היה בבית בזמן ההתקפה, אמר כשספד לבנו, "סליחה שלא חטפתי את הרסיס הזה במקומך" ו"לנצח אחיה עם החור הזה בלב”. הוא הוסיף, "אני מקווה שאתה הקורבן האחרון, ושזו הפעם האחרונה שהורים קוברים את הילדים שלהם".

על פי הרשויות הישראליות, האזרחים האחרים שמתו בישראל עקב התקפות רקטות ופצצות מרגמה היו: סומיה סנטוש, בת 32, אזרחית הודית שעבדה באשקלון; נלה גורביץ', בת 52, מאשקלון; אורלי לירון, בת 52, ממושב נטעים שמדרום לתל אביב; מרים אריה, בת 82, ממושב שתולים שליד אשדוד; גרשון פרנקו, בן 55, מרמת גן; חוה וקנין, בת 73, מחולון; סיקהרין סאנגמרם, בן 24, אזרח תאילנדי שעבד במושב אוהד שבעוטף עזה; ו-ויראוואט קרונבוריראק, בן 44, אזרח תאילנדי שעבד גם הוא במושב אוהד.

רקטות פלסטיניות שהחטיאו את מטרתן ונחתו ברצועת עזה

חלק מהרקטות הפלסטיניות – 680 על פי הצבא הישראלי – כשלו ונפלו בתוך רצועת עזה, ובמקרים מסוימים הרגו ופצעו אנשים. רשויות חמאס לא מסרו מידע על מספר הרקטות שכשלו או על מספר האנשים שנהרגו עקב כך ברצועה, ואין הערכות עצמאיות מדויקות.

הריגתם של שבעה אזרחים, ג'באליא, רצועת עזה, 10 במאי

בהתבסס על דיווחיהם של עדים, שנמסרו במהלך ביקורים בזירה, וכן על שיירי תחמושת ועל סקירה של תיעוד וידיאו, הגיע ארגון Human Rights Watch למסקנה שרקטה פלסטינית שכשלה, נפלה בעיר ג'באליא שבצפון רצועת עזה בערבו של ה-10 במאי וגרמה למותם של שבעה אזרחים, בהם שני ילדים.

ארגון Human Rights Watch ביקר בזירה ב-14 וב-26 ביולי ושוחח עם עשרה עדים להתקפה ולתוצאותיה. שמותיהם חסויים למען ביטחונם.

הרקטה, שנורתה בסביבות השעה 18:00 ב-10 במאי, נחתה ברחוב השהיד סאלח דרדונה במרחק של כ-20 מטרים ממסגד עומרי בג'באליא. שלושה מבוגרים וילד אחד שהיו ברחוב אותה שעה סיפרו שראו מעליהם רקטה ממריאה לשמיים ואז צונחת לרחוב. שניים מהמבוגרים סיפרו כי ראו את הרקטה מגיעה מכיוון צפון מערב. אדם רביעי שמע את ירי הרקטה וראה אותה נוחתת מול חנותו.

אשתו של אחד ההרוגים אמרה:

[בעלי] בדיוק חזר מהעבודה. הוא קנה ממתקים ובגדים חדשים לכולם לקראת החג [עיד אל-פִטר הנחגג בסוף חודש רמדאן הקדוש]. לפני שהוא יצא, הוא נתן לילדים קצת ממתקים ונישק וחיבק אותם. ואז הוא ביקש שאשמור עליהם, כי הוא רצה לקנות עוד משהו. הוא אמר לי שהוא לא יתעכב הרבה, כי הוא עייף. אבל הוא מעולם לא חזר. 

 בעל חנות בשכונה אמר:

אנשים התאספו [ברחוב] וצפו ברקטות בשמיים. ראיתי רקטה מסתחררת באוויר ואז היא נפלה והתפוצצה, במרחק של בערך עשרה מטרים מהמקום שבו עמדתי. היה עשן. ראיתי את ההרוגים והפצועים. לא יכולתי לסבול את מה שראיתי. נשברתי [...] ראיתי ילד, מוחמד שעבאן, שדימם מהעיניים.

קרוב משפחתו של הרוג אחר סיפר:

בערך בשעה 18:00, עמדתי ליד הכניסה לשוק ברחוב השהיד סאלח דרדונה. קרוב אליי היו בערך 50 אנשים שעמדו קרובים אחד לשני ברחוב. חלק מהם היו שם כדי לקבל ארוחות שבושלו על ידי תושבים מקומיים כדי לעזור לעניים במהלך הרמדאן.

פתאום שמעתי ירי של מטח רקטות. הסתכלתי למעלה וראיתי אותן ממריאות לאוויר. ראיתי רקטה אחת בצורת גליל ממריאה ואז היא נפלה באמצע הרחוב במרחק של עשרה מטרים בערך מהמקום שבו עמדתי.

לדבריו, בין ההרוגים והפצועים בהתקפה היו אב ובנו ששטפו מכונית, גבר שרכב על אופנוע, ילד שבא לקבל צלחת אוכל, אישה שיצאה ממספרה וילד ששיחק מול חנות אופניים. הוא אמר כי שוחח מאוחר יותר עם אדם שנודע לו מה שאירע ואשר אמר לו כי "שש רקטות נורו מאזור א-שיח' רדוואן" בג'באליא, אזור מסחר ומגורים במרחק של קילומטר אחד מהמקום שבו נחתה הרקטה, וכולן נחתו באזורים סמוכים שונים.

לדברי קרובי משפחה ומשרד הבריאות בעזה, הקורבנות היו: בראא אל-ר'ראבלי, בן 6; מוסטפא מוחמד עובייד, בן 14; מוסא ח'מיס ג'ונייד, בן 20; ראאיד אבו ורדה, בן 33; נביל נועמאן דרדונה, בן 24; עִסמת א-זֵין, בן 50; ובשיר עלוש, בן 54. הרקטה גם פצעה 15 בני אדם, לרבות חמישה ילדים, כך לדברי קרובי משפחתם ואנשים אחרים המכירים אותם.

בעלי חנויות סמוכות הראו לארגון Human Rights Watch שיירי תחמושת שלדבריהם אספו ביום האירוע מהרחוב או מתוך חנויות בקרבת מקום. בחינה של שיירי התחמושת העלתה כי כלי הנשק ששימשו להתקפה היו רקטות דומות בגודלן ובכמות חומר הנפץ שהכילו לרקטות ארטילריות בלתי-מונחות מסוג גראד. היקף הפיצוץ ורדיוס הפגיעה של הרסיסים בקירות סמוכים לזירה עולים בקנה אחד עם פיצוץ תחמושת מסוג זה.

Your tax deductible gift can help stop human rights violations and save lives around the world.